הבאזוורדס של האינטרנט

מה זה באזוורד?

באזוורד (buzzword) היא המילה המגדירה את "כל מה שטס" – כלומר כל המילים החמות שמזמזמות סביב האזניים שלך, ולפעמים אתה לא כל כך בטוח שזה שזורק אותם כל הזמן לידך בעצמו יודע מה המשמעות שלהם, או שהוא פשוט יורה אותם כדי שכולם יחשבו שהוא בעניינים.

מה זה אינטרנט?

מי מאיתנו לא גדל לאורו של המשפט: "אין כזה דבר ארוחת צהריים חינם"? כולנו. זה באמת היה נכון, עד המהפכה הגדולה ביותר בחשיבותה שעברה האנושות מאז המהפכה התעשייתית. באינטרנט – יש ארוחות צהריים חינם. כמובן – יש גם דברים שעולים כסף, אבל בכל מה שקשור ללימוד וידע – אין דבר שלא תוכל להוריד לעצמך מהמדפים של סופרמרקט המידע האינסופי הזה. האינטרנט הוא בעצם רשת של מחשבים המאחסנים צמתים של תוכן מכל הסוגים והמינים, שנגישים לכל אדם שמחזיק מחשב, מודם ודפדפן. כמובן שלא כל מידע הוא מידע חיוני או חיובי. עוד דבר המאפיין את האינטרנט הוא העדר אפיונים של טוב ורע, והעדר חוקים כמעט מוחלט, למרות שלאחרונה יש נסיונות לאכוף חוקים מסויימים. דבר זה מחייב שמלוא האחריות תגיע בעצם מצד הגולש, לעצמו, ולקרובים אליו, כמו ילדים ובני חסות.

מה זה אתר?

אם האינטרנט הוא יריד מכירות ענקי בינלאומי, אז האתר הפרטי שלך הוא הביתן שלך בתוך היריד הזה. אתה רוצה שהוא ימשוך אנשים, שיהיה מעניין, שיספק הרבה מידע, שיגרום למבקרים לרצות להשאר וללמוד עוד, ובסופו של דבר – אתה רוצה שהוא יגביר את הרווחיות של העסק.

או אולי כך:

אם האינטרנט הוא מוזיאון ענקי, אז האתר הפרטי שלך הוא אחת הגלריות שבמוזיאון. אתה רוצה שיוצגו בגלריה הזאת היצירות הכי טובות שלך, אלה שאתה הכי מתגאה בהם. אתה רוצה שהיצירות יוצגו בסביבה הכי מתאימה להם שתשמש להם כבמה הטובה ביותר. אתה רוצה שאנשים המבקרים בגלריה ירצו להישאר, ואתה רוצה שכמה שיותר אנשים ישמעו על הגלריה.

האתר שלך באינטרנט הוא המקום בו אתה מציג את הפרזנטציה שלך. אם זו מצגת עסקית, או גלרייה של יצירות האמנות, זה חייב להיות הכי טוב. אם בעולם האמיתי אתה תכין לעצמך חוברת פרסום המכילה קטלוגים מודפסים, בעולם הוירטואלי אתה תכין מצגת של תמונות ותוכן. אחד הכלים המוכרים להכנת מצגת כזאת הוא כלי הכנת המצגות PowerPoint, שהוא חלק מחבילת ה-Office של מיקרוסופט. כלי נוסף הוא כלי המצגות של Open Office. יש כלים נוספים עם תכונות דומות שמאפשרים הכנה של פרזנטציה יפה ומיקצועית להצגה ללקוחות פוטנציאלים, שוחרי אמנות ואחרים.

להצגת פרזנטציה באינטרנט משתמשים בכלים ייעודיים לאינטרנט, שבעזרתם ניתן לבנות פרזנטציה מרשימה ויעילה. דפדפני האינטרנט השונים מבינים את שפת ה-html, שזו בעצם הצורה בה מתכננים את הפרזנטציה (להלן – "האתר") שיוצג באמצעותם בצורה היעילה ביותר.
דפדפני האינטרנט יכולים לתמוך גם בפרזנטציות שבנויות בעזרת כלי האנימציה Flash, מה שמוסיף עוד כלים ופותח אפשרויות נוספות להעשרת הפרזנטציה ושיפור האתר.

מה זה דפדפן

הדפדפן הוא הכלי שבאמצעותו אפשר להגיע למקומות שונים באינטרנט. החלק החשוב בו הוא חלון הכתובת – שבו אנו כותבים לאן אנחנו רוצים להגיע – וחלון התצוגה – שבו רואים את התוכן של האתר אליו הגענו. לאנשים לפעמים קשה להפריד בין "מחשב" ואינטרנט וחלון הדפדפן מבחינתם הוא פשוט עוד חלון של המחשב. מה שעוד מקשה על העניינים הוא העובדה שבמערכת הנפוצה ביותר בשימוש, מותקן אחד מהדפדפנים (ששמו בישראל הוא MS Internet Explorer) כחלק בלתי נפרד ממערכת המחשב. כדי לגלוש באינטרנט, פשוט "פותחים את האינטרנט", או זה לפחות מה שאמא שלי טוענת. כלומר – מקליקים פעמיים על הצלמית הכחולה, כמו שמקליקים פעמיים על הצלמית של הקלף כשרוצים לשחק סוליטייר.

אמא שלי כמו הרבה אנשים אחרים, הופתעה מאד לשמוע על הקונספט הזה של "דפדפן" ועוד יותר התפלאה לדעת שיש עוד דפדפנים טובים, ושלפעמים כדאי לנסות להשתמש דווקא בהם, כי הם הרבה יותר נוחים לשימוש ויש להם עוד אפשרויות עבודה מאשר ל-"אינטרנט הרגיל" אצלה במחשב (כלומר – דפדפן ברירת המחדל במערכת החלונות)

אחד מהדפדפנים היותר נפוצים נקרא Firefox, או בשם חיבה: "השועל".דפדפנים נוספים הם Opera,ו- Safari למחשבי מקינטוש. קיימים גם דפדפנים אחרים למערכות יוניקס ולינוקס ("מה?" שואלת אמא שלי "זה גם עובד על מחשב?")

מה זה אחסון?

כשפותחים עסק חדש, צריך מקום לאכסן בו את המלאי. אם זו חנות, צריך גם חלון ראווה לחנות. את המסמכים העסקיים והאישיים בד"כ מאחסנים בקלסרים בתוך ארון, או בערימה מבולגנת בתוך מגרה. את מסמכי המחשב הכוללים את הפרזנטציה העסקית שלנו מאחסנים בתוך המחשב, על הדיסק הקשיח, או מעתיקים אותה לתקליטור ושולחים ללקוחות או בעלי גלרייה. בכל מיקרה – בין אם זה כוננית או מגרה שכבר אי אפשר לפתוח, גם קבצי המחשב תופסים נפח, וגם אותם צריך "לשים" באיזה מקום. אתר האינטרנט שלנו זקוק לא רק למקום לאכסן אותו (כי אז כל אחד היה יכול לעשות את זה במחשב הפרטי שלו), אלא גם לחלון ראווה, כדי שגולשים אחרים יוכלו לצפות בו הישר מן המחשבים האישיים שלהם.

לשם כך צריך לאכסן אותו במקום שיש לו כתובת נגישה לגולשי אינטרנט, כמו למשל -חברת אכסון אתרים. חברות אכסון אתרים הן גופים מסחריים שמחזיקים מחשבים בעלי נפח אכסון רחב (להלן – "שרתים") עליהם מותקנים מערכות שונות שמסוגלות לטפל במספר גדול של "גלריות" או "ביתני תצוגה" וירטואליים ולתחזק אותם על בסיס שוטף. חברות האכסון משכירות לבעל האתר מקום בחוות השרתים שלהם, וכמו בעולם האמיתי, העלות הסופית של השכירות מחושבת לפי גורמים שונים כמו: גודל נפח האכסון, שיטת התחזוקה, שירותים נוספים אפשריים, מיקום השרת, טכנולוגיית העבודה של השרת וכמובן – מזג האויר, מחיר הנפט, ועוד גורמים רלוונטים. מה שנקרא – כלכלה חופשית. לכן, כמו לבחור שיפוצניק, גם לבחור חברת אכסון זו משימה שדורשת מחקר מקדים, וגם כאן, כמספר חברות האכסון, מספר היועצים החופשיים (כפול עשר) שימליצו לכם לאן כדאי ללכת, וממי כדאי להתרחק כמו מאש. וגם כאן – בסופו של דבר, רק אתם תוכלו לדעת, מה הכי טוב בשבילכם.

מה זה דומיין?

כדי לענות על השאלה הזאת צריך קודם כל לקבל תשובה לשאלה: "אז איפה האתר שלי עכשיו?"

האתר שלך נמצא באיזה שהוא מקום במרחב הוירטואלי. קיבלת דירה ומפתח (או בוירטואלית מדוברת – שם משתמש וסיסמה) וכבר העברת לשם את החפצים שלך (כלומר – מעצב האתרים כבר בנה לך אתר מקסים והעתיק את הקבצים למקום האכסון). אבל איך לעשות שכולם יראו אותו? מה הכתובת שאתה יכול לתת ללקוחות שלך?
לכל מקום ברשת יש כתובת שמורכבת מסדרת ספרות שנקראת מספר IP. ניתן קבוע כתובת באותיות שתקשר לכתובת ה-IP. כתובת כזאת נקראת URL, והיא בנוייה בד"כ כך: www.domainName.org.il. משמאל לימין קבוצת האותיות הראשונה היא תת-מתחם – כלומר – דירה בתוך הבניין, באכסון של אתר רגיל ללא ייעוד מוגדר שאמור להיות נגיש לכל העולם שם תת המתחם בד"כ יהיה www (ראשי תיבות של world wide web), אבל כבר גם מצינו כתובות URL כמו: scary-soya.dreamhost.com. קבוצת האותיות השנייה היא שם המתחם, או domain name. קבוצת האותיות השלישית והרביעית הן סיומות שם המתחם. הראשונה מסמנת את סוג המתחם (ארגון ללא מטרות רווח, ארגון מסחרי, חברת תקשורת, ארגון ממשלתי וכו'''') והשנייה מסמלת שם ארץ (IL לישראל, UK לאנגליה, ושום דבר לארה"ב – כי הם הגיעו ראשונים).
שם המתחם domain name – הוא הדבר החם. כולם רוצים שם דומיין. אם יש לך שם מתחם שלך, הכתובת שלך יכולה לשקף את העסק שלך בצורה הישירה והפשוטה ביותר. מה יכול להיות טוב יותר משם הדומיין fruits.com לחנות פירות או plumber.co.il לשרברב? דא עקא – שכתובת מתחם חייבת להיות ייחודית. אז אם אדון גירון האינסטלטור כבר תפס אותה – אתה הפסדת, ותצטרך להסתפק ב- Goldstein-plumbers-international.co.il
כדי לרשום שם דומיין משתמשים בשירותיו של רשם שמות מתחם – domain name registrar שהוסמך על ידי ארגון האינטרנט הבינלאומי. ברוב המקרים, החברה שמספקת עבורך את שירותי האכסון, תוכל לספק עבורך גם את השירות הזה. עבורך, או עבור הקבלן שלך – כלומר, מעצב האתרים שעובד בשבילך. אגב – אותה חברת אכסון ברוב המקרים גם תוכל להציע לך שירותי עיצוב אתר. מאידך, מעצב האתר שלך יכול לדאוג עבורך לכל נושא האכסון והרישום. שוב, שוק חופשי – בחירה חופשית.

מה זה רזולוציה?

הסיטואציה בה נתקלתם במילה הזאת הייתה כאשר גלשתם לאתר מסויים ונתקלתם בכתובת: "אתר זה נראה במיטבו ברזולוציה 768X1024" המשך המשפט בטח היה "על דפדפן internet explorer". אם זה המצב – אז אתם לא צריכים לדעת מה זה רזולוציה, האתר הנדון ממילא לא שווה שתגלשו אליו (!). בכל אופן רק כדי לסבר את האוזן: רזולוצייה היא כמות המידע שמסך המחשב שלכם יכול להעביר. ככל שהרזולוציה יותר גבוהה במסך, הפרדת הצבעים שלו יותר טובה והאיכות של התמונה המוצגת גבוהה יותר. כמו בכל דבר, גם הטכנלוגיה הזאת מתפתחת ומשתפרת כל הזמן. פעם היו הדינאוזרים עובדים על מסכי גווני אפור. ואחר כך הגיעו מסכים צבעוניים ברזולוציה של 400×600. השרידים האחרונים של הטכנולוגיות הישנות מאפשרות תמיכה ברזולוציה של 800X600, אבל האמת? לא נראה לי שמישהו עדיין מחזיק מסך כזה. לרוע המזל, מערכת חלונות מציגה את הנתונים כברירת מחדל בעת ההתקנה ברזולוציה של 600X800, וזאת למרות שלעולם כבר לא יהיה מצב שמערכת חדשה תותקן על חומרה שלא תומכת ברזולוציה יותר גבוהה. למה לרוע המזל? כי רוב האנשים, כולל אמא שלי, בכלל לא מודעים לכך שהם יכולים לשנות את ההגדרות של המערכת. ולכן, הם בעצם לא מנצלים את כל המשאבים של המערכת ועובדים על רזולוציה נמוכה מדי, והאיכות שהם מקבלים מהחומרה המשובחת שלהם היא לקוייה ללא הצדקה.

יחד עם זאת, כששיפרתי את הרזולוציה במחשב של אמא שלי, היא התלוננה שהיא רואה פחות טוב (…). נו, אז לך תתווכח. נכון שברזולוציה יותר נמוכה, התמונה המוצגת גדולה יותר, ולאנשים מבוגרים שהראייה שלהם פחות טובה עדיף לראות תמונה מוגדלת, גם על חשבון האיכות שלה. כך גם לאנשים עם מוגבלויות ראייה, או סתם אנשים שהתרגלו כבר לברירת המחדל שהמערכת הציעה להם, כמו שאומרים: "אלהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים…"

ולמה אנחנו מספרים לכם את כל זה? כדי שתקחו בחשבון שהאתר שלכם ייראה אחרת על המחשב של האחיין שלכם (כרטיס מסך תלת-ממדי עם מאיץ טורבו שמספק רזולוציה של 10,000X20,000) ועל המחשב של דוד יהודה ודודה ציפורה מחיפה (רזולוציה 600X800, כי ככה אפשר לקרוא את הדואר בנחת). נגד זה שהוא ייראה אחרת בכל מקום – אין מה לעשות. אבל זה שהוא יהיה חייב להראות טוב גם כאן וגם שם – זה באחריות שלכם, ואל תתנו לאף אחד לשכנע אתכם שזה לא משנה – "ממילא כולם משתמשים ב-IE וברזולציה כזאת וכזאת". זה לא נכון, ומי שאומר לכם את זה, הוא סתם עצלן.