בכנס שנערך לפני כשבוע בלונדון (Category Management Conference) דובר לא מעט על התנהגות צרכנים בסופרמרקט ובהשוואה לכך גם בחנויות המקוונות של הסופרים. מעניין היה לגלות למשל, שבבריטניה מבלה הצרכן הממוצע בסופר בסך הכל 48 דקות בשבוע. בסך הכל, הצרכנים מקדישים 57 שניות בממוצע לקטגוריה ו- 60% מהם לא עוברים את כל המעבר (הקטגוריה) לאורכו וחוזרים לאחור באמצע הדרך.
אני מניח שבישראל המצב קצת שונה, כיון שכאן ההיצע נמוך יותר ויש יותר מקטגוריה אחת או שתיים במעבר, אבל אפשר כן לעשות הקבלה בין מה שקורה בחנויות הפיזיות, למה שמתרחש בחנויות המקוונות. אנשי ויליאם גרנט'ס – מיצרניות הוויסקי המובילות בסקוטלנד – מציעים לקחת בחשבון את הדברים הבאים:
- חייבת להיות סיבה לכך שמוצרים מסוימים נמצאים בחנות. צרכנים רבים מחפשים דברים מיוחדים או יחודיים לקניה המקוונת, ולאו דווקא את מה שהם יכולים למצוא בחנויות רגילות.
- רצוי שאותו מוצר יופיע לא רק בקטגוריה הראשית שלו, אלא גם בקטגוריות משניות. זו המקבילה למעבר דרך הקטגוריות והיא חשובה לקבלת חשיפה טובה למוצר.
- יש לאפשר ללקוח לסמן מוצרים אהובים – favorites – כדי שהוא או היא יוכלו להגיע אליהם בקלות גם בקניות הבאות.
- חשיבות אדירה לצילומי מוצר – ראשי וצילומי פרטים או צילומי זוויות, סיטואציית צריכה וכד'.
- חשיבות רבה לתיאור המוצר – שיהיה מפורט ומדויק ויתאים למונחי החיפוש של הצרכן או הלקוח. אין להשתמש בז'רגון מקצועי לשם מוצר: שישיית בקבוקים ולא 6 בק', למשל. זיכרו שכל מילה שאתם מעלים לחנות מופיעה בסופו של דבר במנועי חיפוש. אם מה שמופיע הוא מונח מקצועי ולא צרכני, לא ימצאו את המוצר שלכם.
- בפרסום – יש להשתמש ככל האפשר גם בטעויות איות ובחיפושי גי'בריש, שנוצרים בגלל הקלדת עברית במקלדת זרה, והפוך. זה אפשרי במנגנוני adwords למשל.
- התאימו את האתר שלכם למכשירים ניידים – במיוחד אם אתם מדברים ללקוחות קצה!
- נתחו את הביצועים שלכם באופן שוטף, אחת לפרק זמן קצר ככל האפשר והגיבו בהתאם לתנודות השוק.