בהצעות המחיר שאנחנו מוציאים, אנחנו מבטיחים התאמה מלאה לדפדפנים מובילים בגרסאות האחרונות שלהם: פיירפוקס, כרום, אקספלורר וספארי (לפי סדר הסימפטיה שלנו לדפדפנים אלה). מדוע אנחנו מתעקשים על הסעיף הזה בבניית אתרים לעסקים, ובבניית אתרים בכלל?
בשנים האחרונות עלתה התפוצה של הדפדפנים החלופיים לאקספלורר, הדפדפן שעד לפני שש או שבע שנים שלט ב- 70% ויותר מהשוק העולמי. הופעתו של הגוגל כרום בשנת 2010 עשתה אולי הכי הרבה לשוק זה, יותר מאשר מתחריו הקודמים של האקספלורר, הפיירפוקס בראשם. כיום מהווה הכרום כ- 60% מהשוק.
אקספלורר ידוע לשמצה בזכות אי ההתאמה שלו לתקני האינטרנט העולמיים. בגרסאות שש ומאוחרות יותר, היה נראה שמייקרוספוט מנסה לכאורה להכפיף את הרשת לשגיונותיה ולהכתיב בניית אתרים שתתאים לסטנדרטים שלה. בישראל, בזכות לובי במסדרונות הכנסת והממשלה נבנו אתרים רבים תחת סטנדרט "אקספלורר 6" הידוע לשימצה. כך ישנם עד היום אתרים ממשלתיים שלא ניתן להפעיל את האפליקציות שבהם (תשלומים, חיפוש מידע ועוד) בדפדפנים שאינם ממשפחת האקספלורר.
בתקופה האחרונה ישנו שיפור בתחום זה. כעת, בגלל אותו חוסר התאמה של אקספלורר לתקנים הבינלאומיים המקובלים, חלק מהאתרים מתאימים לדפדפנים ה"חלופיים" – פיירפוקס וכרום – אבל לא מתאימים לאקספלורר 10.
אני לא יודע למה זה צריך להיות ככה, אבל עובדה שככה זה קורה. תארו לכם את תסכולו של עורך דין במשרד, שלא יכול למשל לבצע חיפושים במערכת נט-המשפט המפוארת של משרד המשפטים, בלי שמנהל הרשת שלו התקין דפדפן שאינו אקספלורר 10, למשל.
המגזר הציבורי מתנהל אולי כמו שהוא מתנהל, אבל בבניית אתרים במגזר הפרטי היינו מצפים לדברים אחרים ולהקפדה גדולה ורבה יותר על אחידות. האם כל האתרים יכולים בהכרח להיראות בדיוק אותו דבר בכל הדפדפנים? לא. זה ברור. Rendering שונה של גופני רשת זו אולי הצרה הבולטת והמוכרת ביותר, אבל לא רק. עדיין ישנן פקודות מסוימות שיש לכתוב בצורה אחת לדפדפן X, ובצורה אחרת ל- Y, וההבדלים בולטים לא מעט באתרים ישנים.
אבל בבניית אתרים, מה שחייב להיות בדוק על כל הדפדפנים הן פונקציות ואפליקציות. כאן כבר לא מדובר בדברים קוסמטיים, אלא בלב ליבו של העסק. ניקח לדוגמא אפליקציה שפיתחה חברה לבניית אתרים עבור חברה לאחסון אתרים (טשטשנו את השמות).
בצילומי המסך הבאים אפשר לראות כיצד באג באתר גורם לכך שחבילת אחסון זההה נמכרת בשני מחירים שונים בשני דפדפנים שונים.
בכרום עולה חבילת אחסון מסוימת 119$ לחודש, ואילו בפיירפוקס – 87$ בלבד. הפרש של 36% (מלמעלה). היות ומערכת החיוב לוקחת את הנתון שחושב ומשתמשת בו כדי לפתוח לקוח ולחייב אותו, הטעות הזו מתחילה להתגלגל – ומהר. הטעות אינה רק בחבילת האחסון המסוימת הזו, אלא לכל רוחב ההצעות השונות.
כמה עולה הבאג הזה לחברת האחסון?
אם ניקח בחשבון ששעור משתמשי הפיירפוקס בישראל עומד על כ- 18% מכלל משתמשי הרשת – והוא אף גבוה יותר בקרב משתמשים מקצועיים כמו בוני אתרים, למשל – אזי החברה מאבדת כ- 6.5% מההכנסות שלה בכל חודש. אומר שוב: שישה וחצי אחוזים מההכנסות. יש לכם מושג כמה מילקי אפשר לקנות בסכומים האלה?
איך זה קורה?
זה קורה כי לעיתים קרובות לא עושים QA כמו שצריך. בדיקה של האתר בדפדפנים שונים הייתה מגלה את הבאג הזה בקלות רבה וחושפת את קיומו. תיקון על ידי המתכנת היה מן הסתם פותר אותו, אבל ככל שידוע לו ולמנהליו כרגע, הדברים מתנהלים לגמרי על מי מנוחות.
לסיכום: באגים קיימים בכל מערכת ובטח שבבניית אתרים. בדיקה טובה של הדברים ובניית אתרים לפי תקן מצמצמת את הופעת הבאגים. כלקוחות, אתם צריכים להיות אלה שבודקים את הפונקציות באתר, לא בקטע של "לא לסמוך" אלא בעניין של עוד זוג עיניים. הרווח בסופו של דבר יהיה כולו שלכם.